אילו סיפורים נוכל לראות בעונה השנייה של "אקס-מן 97'"?
הדרמה המוטנטית לא תרפה בעונה 2.
אזהרה: מאמר זה מכיל ספוילרים לאקס-מן 97': עונה 1, פרק 9!
אקס-מן 97' קרובה לסיים את עונתה הראשונה בת עשרה פרקים, אבל אנחנו יודעים שמארוול אנימציה כבר נמצאת עמוק בפיתוח עונה 2. על מה תהיה העונה הבאה? איזה נבל יכול בכלל לעלות על בסטיון הסנטינל החי? הודות לפרק 9, יש לנו כמה רמזים חשובים.
בואו נסתכל מקרוב על כל הרמזים החשובים ב“Tolerance Is Extinction - Part 2” ומדוע נראה שהסדרה רומזת שהנבל הכל-יכול Onslaught וקו עלילה מרכזי של וולברין מגיעים לעונה 2.
עלייתו של Onslaught
קצת אחרי שפרופסור אקסבייר חוזר להנהיג את תלמידיו הוא חוצה קו אדום מוסרי מרכזי בפרק 9. כשהוא מתמודד עם ההבנה שאי אפשר להסביר את מגנטו, אקסבייר מאלץ את דרכו למוחו של חברו הוותיק כדי לנסות לתקן את הנזק שנגרם לשדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ. זהו מעשה שבוודאי יביא איתו כמה השלכות חמורות.
פרק זה מתבסס במידה רבה על קרוסאובר הקומיקס משנת 1993 "Fatal Attractions". הסיפור מגיע לשיאו כאשר מגנטו קורע את האדמנטיום מעצמותיו של וולברין ואקסבייר הנקמן מתפרץ ומוחק את מוחו של מגנטו. עם זאת, מחיקת התודעה הזו מביא איתו תוצאה לא מכוונת. הצד האפל של נפשו של מגנטו נכנס למוחו של אקסבייר ומתחיל לבעבע. בסופו של דבר, נבל חדש בשם Onslaught נוצר כשילוב על-חושי של החלקים הגרועים ביותר של אקסבייר ומגנטו. ברגע שאונסלוט לומד איך ללבוש צורה פיזית, האקס-מן יוצאים לקרב חייהם.
אונסלוט הגיוני כנבל מרכזי באקס-מן 97', מישהו עם הכוח להתחרות בקלות בזה של בסטיון. למעשה, Onslaught הוכיח איום כזה על היקום של מארוול בעלילה המקורית של הקומיקס, שהאקס-מן היו צריכים לכרות ברית עם הנוקמים וארבעת המופלאים כדי לעצור אותו. אקס-מן 97' כבר הביא נוקם אחד בקפטן אמריקה. האם הצוות המלא יכול להיות הבא בתור?
קו העלילה של Onslaught יכול גם לסלול את הדרך לסדרה לחקור את הקשר בין אקס-מן לארבעת המופלאים. בנם של ריד ריצ'רדס וסו סטורם, פרנקלין, הוא מוטנט בעצמו. הוא ללא ספק המוטאנט החזק ביותר בחיים, עם היכולת לעוות את המציאות וליצור יקומי כיס שלמים מתוך דמיון טהור. פרנקלין הופך למפתח לעצירת האיום של Onslaught.
וולברין מאבד את האדמנטיום שלו: מה הלאה?
בדיוק כמו ב"Fatal Attractions", וולברין לומד בפרק 9 מה קורה כשדוחפים את מגנטו רחוק מדי. והנבל שולף את המתכת מעצמותיו של לוגאן, . אזהרה ! - אנחנו עומדים לקלקל את מה שקורה לוולברין בקומיקס, אז תפסיקו לקרוא כאן אם אתם לא רוצים ספוילרים פוטנציאליים לאקס-מן 97'.
שוב, התוצאה המיידית של מעשה זה בקומיקס היא שאקסבייר באופן פסיכי מוחק את מוחו של מגנטו. אבל עבור וולברין, הנזק כבר נעשה. אובדן האדמנטיום שלו הוא תחילתו של מסע ארוך עבור הדמות, מסע שאולי נראה כעת בעונה 2 של אקס-מן 97'.
בקומיקס, כוח הריפוי של וולברין מתקצר עקב טראומת ההתקפה של מגנטו. זה גם הזמן שבו הוא מגלה לראשונה שיש לו טפרים מעצמות מתחת לאדמנטיום, מה שמעלה שאלות חדשות על עברו ועל טבעו המוטנטי האמיתי. וולברין עוזב זמנית את האקס-מן, נקלע לעימות עם נבלים כמו ליידי דת'סטרייק וסייבר ועובר את אותו תהליך של ריפוי וגילוי עצמי כפי שראינו את סטורם מתמודדת איתו בפרקי "Lifedeath".
כוח הריפוי של וולברין חוזר בסופו של דבר עם נקמה, וכבר לא צריך להכיל את כל המתכות הרעילות המזהמות את מחזור הדם שלו. זה בסופו של דבר גורם לגופו של לוגאן לעבור מוטציה, והופך אותו לצל פראי וחייתי של האני הקודם שלו. למרבה המזל, בסופו של דבר לוגאן חוזר לקשר עם האנושיות שלו.
וולברין מקבל בסופו של דבר את האדמנטיום שלו בחזרה בקומיקס. הוא נחטף על ידי אפוקליפסה ועובר שטיפת מוח כדי להפוך לפרש המוות החדש. כדי להגביר את כושר הלחימה של הפרש שלו, אפוקליפסה משחזר את שלד האדמנטיום שלו. בסופו של דבר לוגאן משתחרר משליטת אפוקליפסה וחוזר לאקס-מן שוב.
קל לראות את אקס-מן 97' מעבד חלק או את כל קווי העלילה האלה. הסדרה לא הציגה באופן בולט את וולברין בעונה 1, אבל נראה שזה הולך להשתנות בעונה 2. ייתכן שנראה אותו עוזב את הקבוצה כדי להתאושש מהפציעות שלו ולחזור לקשר עם עצמו, סולל את הדרך לפרקים שסובבים סביב היריבויות שלו עם ליידי דת'סטרייק, סייבר או סייברטות' ואולי אפילו מתעמק יותר בקשר של הדמות ליפן. זו יכולה להיות גם הזדמנות מושלמת עבור אקס-מן 97' לחקור את סיפור המקור המלא של לוגאן, משהו שהקומיקס עדיין לא ביסס כשאקס-מן: סדרת האנימציה המקורית עלתה לאוויר.
אנו עשויים גם לראות את הסדרה חוקרת את הנסיגה של לוגאן למפלצת פראית ואת גיוסו לפרשי אפוקליפסה. קו העלילה האחרון עשוי להיות משהו שקורה בהמשך הדרך בעונה 3, לאחר שהסדרה התמודדה עם Onslaught. מה שלא יהיה, סביר להניח שנראה הרבה יותר מוולברין בעונות הבאות של אקס-מן 97'.
